זבחים, דף נ״ד
עמוד א
נ״ד. ← נדי ← נדידה ← פורח ← ״נמצא פורח אמה על יסוד ואמה על סובב״.
ציטוט: ״נמצא פורח אמה על יסוד ואמה על סובב.״
סוגיא: הגמרא דנה בצורת המזבח והכבש, ומביאה את הלשון שראש הכבש נמצא פורח אמה על מקום היסוד ואמה על מקום הסובב.
עמוד ב
נ״ד: ← נד ← נדר ← שבועה ← ״נשבע לה׳״ ← ״עד אמצא מקום לה׳״.
ציטוט: ״זכור ה׳ לדוד את כל ענותו, אשר נשבע לה׳ וגו׳, אם אבא באהל ביתי, אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה, עד אמצא מקום לה׳ וגו׳.״
סוגיא: הגמרא מתארת את מסירותו של דוד למצוא את מקום המקדש: הוא נשבע שלא ינוח ולא ישן עד שימצא מקום לה׳.
סגולה לזכירה: לחזור על הסימן ארבע פעמים.