קל״ט ← קטל ← ״בר קטלא הוא״.
״בר קטלא הוא, אלא דלא גמר דיניה ובעי לאתוייה לבי דינא וקיומי ביה: ובערת הרע מקרבך.״
בדין שילוח הקן בעוף טהור שהרג את הנפש, הגמרא מחלקת בין עוף שכבר נגמר דינו למיתה — ״בר קטלא הוא״ — לבין עוף שעדיין צריך להביאו לבית דין כדי לקיים בו ״ובערת הרע מקרבך״.