רמיזא
ארכיון חולין ← דף קכ״ו

חולין, דף קכ״ו

עמוד א
קכ״ו ← (ק)כ״ו ← כוי ← ספק חיה או בהמה ← כלב ← ״הכלב שאכל בשר מת״.
ציטוט: ״הכלב שאכל בשר מת, ומת הכלב ומוטל על האסקופה; רבי מאיר אומר: אם יש בצוארו פותח טפח — מביא את הטומאה, ואם לאו — אינו מביא את הטומאה.״
סוגיא: בבירור דיני טומאה טמונה, הגמרא מביאה את דין הכלב שאכל בשר מת ומת על האסקופה, ודנה כיצד הטומאה שבתוכו מתפשטת ומטמאה את הבית.
עמוד ב
קכ״ו: ← (ק)כויי ← קיווי ← שעיר ← ״כחוט השערה״.
ציטוט: ״ביצת השרץ המרוקמת טהורה, ניקבה כל שהוא טמא... וכמה נקיבתה? כחוט השערה, שאפשר ליגע כחוט השערה.״
סוגיא: המשנה והגמרא דנות בביצת השרץ המרוקמת: כל עוד אי אפשר ליגע בשרץ שבתוכה היא טהורה, וכשניקבה בשיעור כחוט השערה שאפשר ליגע דרכו — היא טמאה.
סגולה לזכירה: לחזור על הסימן ארבע פעמים.