בכורות, דף מ״ז

סוגיא: הגמרא דנה בגר שהיו לו בנים לפני גיורו ונולד לו בן לאחריו. רבי יוחנן אומר שהבן החדש אינו בכור לנחלה, שהרי כבר היו לאב בנים, ואף קיים פרייה ורבייה בבניו הראשונים. ריש לקיש חולק בשני הדינים: הבן החדש נחשב בכור לנחלה, והאב לא קיים פרייה ורבייה בבניו הראשונים, משום שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

סוגיא: המשנה דנה בתינוק שנולד דרך דופן הבטן, ואחריו נולד בן כדרכו. תנא קמא סובר ששניהם אינם בכורים: הראשון אינו נחשב לידה רגילה ואינו פטר רחם, והשני אינו ראשון לאב; ואף שהוא פטר רחם, אין די בבכורה לעניין אחד. רבי שמעון חולק: הראשון בכור לנחלה, והשני לפדיון חמש סלעים, משום שלדעתו גם בכור לדבר אחד נחשב בכור.