מ״ו. ← מו ← מוֹרָשָׁה ← יְרוּשָׁה ← הבכור מקבל פי שניים.
״יש בכור לנחלה ואינו בכור לכהן״
המשנה מבחינה בין בכור לנחלה, שהוא בנו הראשון של האב ויורש פי שניים, לבין בכור לכהן, שהוא פטר רחם אמו וחייב בפדיון. לכן אדם שלא היו לו בנים ונשא אישה שכבר ילדה, בנם הראשון הוא בכור לנחלה אך לא לכהן.