בכורות, דף מ״ה

סוגיא: רב חסדא מביא בשם רב שאצבע יתרה שיש בה עצם ואינה נספרת עם שאר האצבעות מטמאת במגע ובמשא, אך לא באוהל. רבי יוחנן תמה: אם היא איבר, מדוע אינה מטמאת גם באוהל, ואם אינה איבר, מדוע מטמאת במגע ובמשא? ועל כך אמר: ״עשו דבריהם כדברי נביאות״.

סוגיא: המשנה מונה שיכור בין הכהנים הפסולים לעבודה. הגמרא מקשה: הרי שיכור מיין מחלל את עבודתו, ומדוע נמנה בין הפסולים שאינם מחללים? ומבארת שמדובר במי שהשתכר משאר דברים, כגון חלב או דבש, שפסול לעבודה אך אינו מחלל אותה, שלא כדעת רבי יהודה.