מ״ד: ← מִיָּד ← כשצריך להתפנות הולכים מיד, ולא מתאפקים.
״משתינין מים בפני רבים״
בהמשך למשנה המונה כהן שכריסו צבה, הגמרא מספרת על אדם שהתאפק מלהטיל מים ובטנו התנפחה, ומלמדת שמותר להשתין בפני רבים כדי שלא להסתכן. כשפרסו גלימה לפני שמואל לצניעותו, אביו חשש שאחרים שאין להם גלימה ילמדו ממנו להתאפק ויסתכנו.