בכורות, דף מ״ג

סוגיא: המשנה פותחת את פרק מומי הכהנים, ומבארת שיש מומים המשותפים לאדם ולבהמה ויש המיוחדים לאדם או לבהמה. הגמרא שואלת מדוע התורה חזרה על פרשיות המומים, ומביאה את הכלל של רבי ישמעאל: פרשה שנשנתה נועדה ללמד חידוש שלא נאמר בראשונה.

סוגיא: רבי יוחנן אומר שכהנים קרחים, ננסים וזבלגנים פסולים לעבודה, משום שאינם שווים בזרעו של אהרן. הגמרא מבארת שאין פסולם רק משום מראית העין, בניגוד לברייתא הסוברת שמעיקר הדין הם כשרים.