ל״א: ← לאי(י) ← אֵלַי! ← רב ששת דורש שייחסו את השמועה אליו.
״שפתותיו דובבות בקבר״
הגמרא מקשה כיצד מותר למכור מעשר בהמה, והרי נאסרה מכירתו. רב ששת מתרץ שמדובר במעשר של יתומים; רבי אידי מוסר את תירוצו בבית המדרש בלי לומר אותו בשמו, ורב ששת מקפיד, משום שאמירת שמועה בשם החכם גורמת לשפתותיו לדובב בקבר.